סוגי טיפול

דרכים שונות לאיזון, ריפוי וחיזוק הקשר בין הגוף לנפש

פסיכולוג או פסיכותרפיסט? על דימוי עצמי נמוך.

בניגוד לפסיכולוג קליני. הפסיכותרפיסט אף פעם לא יתעמק בעברו של המטופל, אלא יתמקד בהווה ובדרכים להבנה ולפתרון מצוקותיו של המטופל.

דימוי עצמי, היא דרך שבה אנו תופסים את עצמנו. האמונות, המחשבות, הדימויים. התוכן הפנימי והחיצוני. איך אנחנו מול החברה הסביבה הקרובה. לפי כך אנו מעריכים את עצמנו ותופסים את עצמנו. אדם הסובל מדימוי עצמי נמוך, תופס את מחשבותיו, אמונותיו, יכולותיו והמראה החיצוני שלו בהערכה שלילית או ירודה, מצב זה משפיע על הביטחון העצמי עד כדי תפיסה שמתקבעת והופכת לדפוס.
חוסר בטחון מתבטא בתפיסה עצמית בהשוואה לכלל. דימוי עצמי נמוך הינו נטייה להיתפס כחלש, קטן, דימוי גופני שלילי המתבטא בהפרעות אכילה, עיסוק אובססיבי במראה חיצוני או באישיות. מצב זה מביא לחשיפה מתמדת לאמצעי התקשורת והמדיה. המדיה מוצפת דימויים ויזואליים של מראה, בטחון ותפיסה עצמית אידיאלית שניתן לכנותם כ"מיתוס היופי". בעידן הנוכחי בעולם המערבי, נדמה כי מראה חיצוני הוא מדד מרכזי להערכה, כתוצאה מכך מתפתחים סימפטומים המגבילים מאינטראקציות חברתיות, תקשורתיות כמו גם התפתחות אישית, מקצועית וזוגית. דרך פסיכותרפיה גופנית ניתן ליצור אינטראקציה עם החלקים שלא שלמים, לא בטוחים בדימוי העצמי. דרך פוזיציות גופניות במרחב הקליני ניתן לזהות ולהתייחס, כך לטפל בדימוי העצמי שלילי ולהביא לקשר וריפוי.

הילד הפנימי בפסיכותרפיה גופנית - דימוי אומנותי המסמל את עבודת הילד הפנימי והמבוגר בטיפול עם בן פדידה

טיפול בטראומה

טראומה יכולה לגרום לטווח רחב של סימפטומים.

טראומה יכולה לגרום לטווח רחב של סימפטומים שמשפיעים באופן שלילי על איכות החיים. אנשים שעברו טראומה מרגישים לא בטוחים ומפוחדים. טראומה אינה סיפור של משהו נורא שקרה לך בעבר, אלא היא מוטבעת בגוף. אנשים שחוו טראומה מפוחדים לעתים קרובות מתחושות הגוף שלהם. רוב בני האדם שעברו טראומה זקוקים לעבודה עם הגוף כדי לרכוש מחדש את תחושת השליטה על בו. הגוף זוכר את מקרה הפגיעה ולכן קיימת חשיבות בעבודה ישירה עם הגוף, במיוחד במקרים בהם הסימפטומים של חרדה וחוסר ויסות עצמי ממשיכים להקשות על שגרת החיים. חלק ניכר מהחוויה הטראומטית נרשם בגוף. תחושות כמו ריח ומקומות שונים יכולים להעלות זיכרון טראומטי ובעקבותיו יתעוררו סימפטומים פוסט-טראומטיים, במקרים אלו האדם יכול להיות ערני למתרחש וכך עשויה להיות דרך להבנת הפגיעה הטראומטית ולטיפול בה. מטופלים מביטים באמת הטראומטית בהדרגה, אחת הדרכים לעשות זאת היא ביצירת קשר חלקי הגוף וחיפוש אחר מקומות בהם מרגישים קרקע בטוחה. בגרעין הטראומה משוחזרים תחושות גופניות הקשורות לאירוע הטראומטי, תחושות אלה מתרחשות בהווה, מייצרות מתח גבוה של רגשות מבלי שניתן לתחום אותן. הטיפול מאפשר למטופל להשהות בגופו ולהכיר בתחושות הללו. באמצעות העלאת היכולת להיות תשומת לב לגוף, ניתן לווסת עוררות יתר ובנוסף, ניתן לגשר על הקושי לבטא את הטראומה במילים והתבוננות עצמית במערכת הגופנית שמדברת באמצעות תחושות, טון הדיבור, מתח הגוף. כאשר מקשיבים לתחושות הבטן, לומדים ומתרגלים מעקב אחר מה שמתרחש בגוף דברים מתחילים להשתנות לטובה.

ריפוי טראומה בפסיכותרפיה גופנית - איור אומנותי עם קווי זהב המסמל את איחוי השברים בעבודה עם טראומה וכאב נפשי

חרדה חברתית

חרדה חברתית מי מאיתנו לא מכיר סיטואציה בחייו שלא היה בחרדה חברתית.

חרדה חברתית מי מאיתנו לא מכיר סיטואציה בחייו שלא היה בחרדה חברתית. לדוגמא ילד בכיתה ב' שצריך להציג עצמו בפניי כל הילדים בכיתה, מביט בכולם, נבוך ומפוחד. סקרן מהבעות פנים של הילדים והמורה. מסתכל לכולם בעיניים לא רוצה לראות שצוחקים או מתלחשים כשעומד במרכז. הנה הגיע הרגע להציג את עצמו.
שלום לכולם אני בתלמיד חדש כאן בכיתה, מחייך חיוך ביישני וחוזר מהר לשבת שמה יגזול זמן. הלב דופק, מבטים לצדדים, לפתע כמה מבטים מופנים אליו חלקם מחייכים וחלקם פחות, הילד הזה הוא אני. החוויה שחוויתי היא מינורית. ישנם מצביי חרדה חברתית בהן הגוף איננו זז. הידיים רועדות, הזעת יתר, כסיסת ציפורניים ועוד תופעות שונות לכך. מפנים מתקיימת פחד שהחרדה תחזור. החיים הופכים להיות מנוהלים על ידיה. דאגות מהעתיד, הנחות ובריחה מהחלומות ומהעצמי האמתי.
דרך הגוף אנחנו מבררים עם אלו מקומות מרגיש המטופל להיות שלם ועם אלו לא. דרך העמידה, הישיבה, האחיזה וכד'. חלקנו מודעים לכך וחלקנו פחות.
פסיכותרפיה גופנית, בדומה לעבודתו של הפסיכולוג, מאפשרת לנו לזהות ולהעלות את התפיסה הגופנית בעצמנו ועם הסביבה, דרך כך לשתף בחוויות, להקל ולהתמודד עם החרדה, ההליכה על פני הקרקע תהיה בטוחה ויציבה יותר.

טיפול בחרדה חברתית דרך פסיכותרפיה גופנית - איור המציג התמודדות עם פחד קהל בגישה המשלבת מודעות גופנית

מצבי ניתוק

יש קשר בין מצבי ניתוק לבין חוויה טראומטית בילדות, לרבות התעללות, הזנחה רגשית ועוד.

יש קשר בין מצבי ניתוק לבין חוויה טראומטית בילדות, לרבות התעללות, הזנחה רגשית ועוד. אנשים שחוו מצבי ניתוק לרוב חוו מעט מאוד הורות חיובית במובן של דאגה, אמפתיה, תמיכה ומעורבות של ההורים.
לרוב הפרעה זו מתרחשת בין הילדות לבגרות בה חוויות החיים הראשוניים יכולים להעצים את עוצמת החוויה. לדוגמה ילד שחווה ניצול מיני אירוע זה יכול להשליך על מצביי נתק וקושי בשחזור העצמי האידיאלי. אם הנפגע לא מדבר על החוויה מצבי הניתוק יפגשו בקשיי תקשורת, זיכרון, האדם אינו יוכל לשלוט בדיבורו ובהתנהלות הגוף, תחושת ניתוק מהרגשות ומהמחשבות, איבוד העצמי, הרגשה שהסובבים אותו מוזרים ולא מציאותיים.
אדם שלקה במחלה נפשית או השתמש בסמים. אנשים יכולה להעיד שלא מכירים עצמם ללא חוויות ניתק בחייהם זה בשגרת היום יום. חלק יזכרו את הרגע בו הרגישו בהתדרדרות ובמצבי ניתוק כמו גם להבחין ברגעים הולכים ונשנים שהניתוק מתרחש.
בטיפול פסיכותרפיה גופנית נעודד להפעיל את הגוף על מנת להביא לעלייה במודעות הגופנית והחיבור רגשי לכדיי העלאה של זיכרונות ותחושות הקיימים בגוף בדומה לעבודתו של הפסיכולוג. הגוף מקבל תוקף בטיפול, נחווה מבפנים ונוצרת תנועה, חלקים שונים חוזרים לאינטגרציה וקשר.

איזון גוף-נפש בפסיכותרפיה גופנית - דמות גבר המדגימה את האינטגרציה הטיפולית בין חלקי האישיות והמודעות הגופנית