טראומה יכולה לגרום לטווח רחב של סימפטומים שמשפיעים באופן שלילי על איכות החיים. אנשים שעברו טראומה מרגישים לא בטוחים ומפוחדים. טראומה אינה סיפור של משהו נורא שקרה לך בעבר, אלא היא מוטבעת בגוף. אנשים שחוו טראומה מפוחדים לעיתים קרובות מתחושות הגוף שלהם.
רוב בני האדם שעברו טראומה זקוקים לעבודה על הגוף כדי לרכוש מחדש את תחושת השליטה על הגוף. הגוף זוכר את מקרה הפגיעה ולכן קיימת חשיבות בעבודה ישירה על הגוף, במיוחד במקרים בהם הסימפטומים של חרדה וחוסר ויסות עצמי ממשיכים להקשות על שגרת החיים.
חלק ניכר מהחוויה הטראומטית נרשם בגוף. תחושות כמו ריח ומקומות שונים יכולים להעלות זיכרון טראומטי ובעקבותיו יתעוררו סימפטומים פוסט-טראומטיים. במקרים אלו האדם יכול להיות ערני למתרחש. ועקב כך עשוי להיות דרך להבנת הפגיעה הטראומטית ולטיפול בגוף ובנפש.
מטופלים מביטים באמת הטראומטית בהדרגה. אחת הדרכים לעשות זאת היא להתחיל באמצעות תהליך בו בטיפול מתייחסים לגוף בכך שמוצאים מקומות בגוף בהם מרגישים קרקע בטוחה. הדרך אל הסיפור הפנימי תוכל להיות ברורה ומסופרת לאחר שהפאזל הגופני מורכב.
בגרעין הטראומה נמצאת בעיה שהם לא יכולים לנתח ולעקוב אחרי מה שקורה בזמן שמתרחשת חוויה משוחזרת של תחושות גופניות הקשורות לאירוע הטראומטי. תחושות אלה הקורות בהווה, מייצרות מתח גבוה של רגשות מבלי שאפשר לתחום אותן. הטיפול צריך להישען על כך שנאפשר למטופלים להישאר בגוף שלהם ולהבין את תחושות הגוף האלה.
הדרך היא ללמוד כיצד לשאת רגשות ותחושות באמצעות העלאת היכולת להרגיש את הגוף, לשים לב למה שקורה בגוף, וללמוד כיצד לווסת עוררות יתר. ניתן לגשר על הקושי לבטא את הטראומה במילים באמצעות התבוננות עצמית במערכת הגופנית שמדברת באמצעות תחושות, טון הדיבור, ומתח בגוף.
כאשר מפעילים את תחושות הבטן ומקשיבים, כאשר לומדים ומתרגלים מעקב אחר מה שמתחולל בתוך הגוף דברים מתחילים להשתנות. נכנסים למודעות לגוף מודעות לגוף שמה אותנו בקשר עם העולם הפנימי שלנו. לומדים לשים לב לכעס שלנו, למה מטריד אותנו, לחרדה שלנו כך שזה מסייע מידית לשנות את הפרספקטיבה, ולפתח אופציות חדשות שונות מהתגובות האוטומטיות הרגילות.
כאשר אנחנו שמים במוקד תשומת הלב את התחושות הגופניות שלנו, אנחנו יכולים להכיר את התנועה והקושי של הרגשות שלנו ובעזרת זה להגדיל את השליטה בהם.