מה ההבדל בין פסיכותרפיה לפסיכולוגיה?

אז מה ההבדל, בשורה התחתונה?

אם התבלבלתם בין המונחים, אתם ממש לא לבד. זו אחת השאלות שאני שומע הכי הרבה. נפתח דווקא בתשובה, ורק אחר כך נפרק אותה לגורמים.

פסיכולוגיה היא תחום המדע שחוקר את הנפש, ובתוכו גם אבחון והערכה של קשיים נפשיים. פסיכותרפיה היא המעשה הטיפולי עצמו, התהליך שבו יושבים עם מטפל ועובדים על מה שכואב. ויש עוד דמות שכדאי להכיר, פסיכיאטר, שהוא רופא, והיחיד מבין השלושה שרשאי לרשום תרופות.

במילים אחרות, פסיכולוגיה היא בעיקר תחום הידע והאבחון, פסיכותרפיה היא הדרך הטיפולית, ופסיכיאטריה היא הצד הרפואי. עכשיו נראה מה זה אומר עבורכם בפועל, וכיצד לבחור.

כיצד משתלבים פסיכותרפיה גופנית, ובן פדידה, בתמונה?

אני פסיכותרפיסט גופני, לא פסיכולוג ולא פסיכיאטר, וחשוב לי להגיד את זה בפירוש. הגישה שבה אני עובד נקראת פסיכותרפיה גופנית (Body Psychotherapy), והיא מבינה את הגוף והנפש כיחידה אחת. אני מאמין שרגשות אינם נשארים רק במחשבה, אלא מותירים את חותמם גם בגוף, בנשימה וביציבה.

בעבודה הזו אנחנו מקשיבים יחד לא רק למילים, אלא גם למה שקורה בגוף כאן ועכשיו, ברגע שבו הרגש עולה. לצד השיחה אני נעזר בכלים מעולמות של הקשבה לגוף, תנועה ונשימה, ולעיתים, בהסכמה מלאה, גם עבודה עם מגע. הגוף כאן הוא כלי טיפולי, לא תחליף לשיחה.

זו הסיבה שאני אוהב לומר שהשפה הרגשית הינה כשריר שניתן לחזק. בדיוק כמו שמפתחים כוח פיזי באימון, אפשר לתרגל את היכולת לזהות רגש, להבין אותו ולבטא אותו. אם אתם רוצים להבין לעומק מהי הגישה הזו ומה קורה בפגישה, תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בעמוד פסיכותרפיה גופנית. כאן נתמקד בעיקר במה שיעזור לכם לבחור לאיזה כיוון לפנות.

מה קובע יותר, השיטה או המטפל?

אחרי שמבינים שיש כמה גישות טיפוליות, עולה שאלה טבעית: כיצד יודעים איזו שיטה מתאימה לי? כאן דווקא מסתתרת הפתעה קטנה.

מחקר רחב שסקר מאות מחקרים ומעל שלושים אלף מטופלים (פלוקיגר ועמיתיו, 2018) מצא שאיכות הקשר בין המטפל למטופל מנבאת את מידת השיפור, כמעט ללא קשר לשיטת הטיפול הספציפית. במילים פשוטות, מי שיושב מולכם משפיע לא פחות, ולעיתים אף יותר, משיטת הטיפול עצמה.

אין זה אומר שכל הגישות שוות, או שהשיטה אינה משנה כלל. יש מצבים שבהם גישה מסוימת מתאימה יותר, והראיות המחקריות לגישות שמשלבות את הגוף עדיין ראשוניות, אם כי הולכות ומצטברות. אבל השורה התחתונה מרגיעה: אתם לא חייבים למצוא את השיטה ה"נכונה" ביותר. חשוב הרבה יותר למצוא את האדם הנכון, מטפל או מטפלת שבנוכחותם תרגישו בטוחים מספיק כדי לעבור תהליך.

מה כדאי לשאול בשיחת ההיכרות הראשונה?

מכאן נגזר משהו מעשי מאוד. שיחת היכרות ראשונה, לרוב שיחת טלפון קצרה, היא לא רק פורמליות. היא ההזדמנות שלכם לבדוק את ההתאמה. הנה כמה שאלות ששווה לשאול בה:

• על ההכשרה והגישה. באיזו גישה טיפולית המטפל הוכשר, וכמה זמן הוא עוסק בכך. זה עוזר לכם למקם אותו על המפה שראינו למעלה.
• על ניסיון בטיפול בקושי שלכם. האם יש למטפל ניסיון בליווי אנשים עם קושי דומה לשלכם. אם אתם מחפשים התמחות מסוימת, זה המקום לבדוק אילו תחומי טיפול הוא מלווה.
• על הפגישה הראשונה. כיצד מתנהלת הפגישה הראשונה, ואיך תדעו אם הכיוון מתאים לכם.
• על הדרך והמטרות. כיצד תגדירו יחד את המטרות שלכם, ואיך תדעו שהתהליך מתקדם.
• על סודיות. מה נשאר בין הקירות, ומה החריגים. תשובה כנה תבהיר שהדברים נשמרים בסודיות, למעט מקרים מוגבלים כמו סכנה ממשית לשלומכם או לשלום הזולת, או חובה חוקית, ושמטפל אחראי מסביר את הגבולות האלה מראש.
• על התחושה עצמה. איך אתם מרגישים מול המטפל בשיחה הזו ממש. מותר לכם לסמוך על התחושה, ומותר לערוך יותר משיחת היכרות אחת לפני שמחליטים.

שיחה כזו נשמעת טכנית, אבל היא בעצם כבר חלק מהטיפול. היא בודקת בדיוק את מה שהמחקר מצביע עליו: האם נוצר ביניכם קשר, ואם אתם מסכימים על המטרה ועל הדרך.

מי אני, בקצרה

קוראים לי בן פדידה, ואני מטפל בפסיכותרפיה גופנית בחיפה ובצפון. הוכשרתי בתוכנית ביוסינתזה (Biosynthesis) בת ארבע שנים בכרכור, ואני מוכר על ידי האיגוד האירופי לפסיכותרפיה גופנית (EABP) והאיגוד הישראלי. אני עוסק בתחום כשמונה שנים. אפשר לקרוא עוד על הדרך שלי בעמוד אודות.