ביוסינתזה: מה זה ואיך זה עוזר

מה זו ביוסינתזה, בקצרה?

לפעמים אנחנו מרגישים מפוצלים: הראש חושב דבר אחד, הלב מרגיש דבר אחר, והגוף כאילו הולך בכיוון שלישי. ביוסינתזה (Biosynthesis) היא גישה טיפולית שמנסה לחבר את שלושת החלקים האלה בחזרה. פירוש השם הוא, "אינטגרציה של החיים": ביו (חיים) וסינתזה (חיבור).

כדי להבין אם הכיוון הזה מדבר אליכם, כדאי להכיר שלושה דברים: מה עומד מאחורי הגישה, כיצד מתנהל המפגש בפועל, ולמי היא מתאימה ולמי פחות.

מה עומד מאחורי הגישה

ביוסינתזה היא גישה בתוך פסיכותרפיה גופנית, שפיתח הפסיכותרפיסט הבריטי דיוויד בואדלה על יסודות עבודתו של וילהלם רייך. בבסיסה עומד רעיון פשוט: הגוף והנפש אינם שני דברים נפרדים אלא מערכת אחת. כשאנחנו חווים משהו קשה, הוא לא נשאר רק במחשבה, אלא מותיר את חותמו גם בגוף, בנשימה וביציבה.

בואדלה תיאר שלושה "זרמים" שמרכיבים אותנו: זרם של תחושה פנימית וביטחון, זרם של תנועה, פעולה וביטוי רגשי כלפי חוץ, וזרם של מחשבה, מודעות ותפיסה. כשהזרמים נעים יחד אנחנו מרגישים שלמים, וכשאחד מהם נתקע מופיעים סימנים מוכרים, למשל חרדה מעורפלת, קושי לפעול, או תחושה של חיים "רק בראש".

מהתפיסה הזו נגזרות שלוש עבודות מרכזיות בחדר. קרקוע הוא היכולת להיות נוכחים בגוף ובהווה, כאן ועכשיו, למשל דרך תשומת לב לכפות הרגליים על הרצפה. מרכוז הוא מציאת המרכז הפנימי, אותו "אני" שיודע מי הוא גם בתוך סערה, דרך נשימה והקשבה פנימית. מפגש הוא היכולת ליצור קשר אמיתי עם הזולת בלי לאבד את עצמכם.

כיצד נראה מפגש טיפולי

מפגש בביוסינתזה משלב שיחה מעמיקה עם הקשבה עדינה לתחושות הגוף שעולות תוך כדי.

לרוב נתחיל מקרקוע פשוט: לשים לב לכפות הרגליים על הרצפה, ליציבה ולתחושת המשען. משם אפשר לפנות לנשימה, נשימה איטית אל הבטן שעוזרת למערכת העצבים להירגע ומחזירה תחושה של מרכז. לעיתים נשלב תנועה עדינה, שינוי קטן ביציבה או מתיחה קלה, לא כוריאוגרפיה אלא הקשבה לאן הגוף רוצה לזוז. גם המילים עצמן עובדות אחרת: במקום רק "לדבר על" רגש, אנחנו מחפשים את המילים שבאמת מהדהדות בגוף. והקשר בינינו בחדר הוא עצמו חלק מהעבודה, מרחב בטוח שבתוכו אפשר לתקן חוויות מוקדמות.

לפעמים, ורק בהסכמה מלאה, העבודה כוללת גם מגע. אולם חשוב לי להבהיר: הגוף כאן הוא כלי טיפולי, לא תחליף לשיחה, והעבודה לעומק אינה מחייבת מגע.

ההכשרה שלי בביוסינתזה

אני עוסק בפסיכותרפיה גופנית כשמונה שנים, וההתמחות שלי בביוסינתזה נמצאת בלב העשייה שלי. עברתי הכשרה בת ארבע שנים בשיטה בכרכור, ואני מוכר על ידי האיגוד האירופי לפסיכותרפיה גופנית (EABP) והאיגוד הישראלי לפסיכותרפיה גופנית.

אני משתמש בביוסינתזה בחום, בפשטות ובגישה של כאן ועכשיו. במקום לחפור בעבר לשם עצמו, אני מתבונן יחד אתכם באופן שבו העבר חי בגופכם כיום, ואיך אפשר לשחרר אותו בעדינות. תוכלו לקרוא עוד על הדרך המקצועית שלי בעמוד אודות.

למי הגישה מתאימה, ולמי פחות

ביוסינתזה מתאימה במיוחד לכם, אם אתם מרגישים שדיבור לבדו לא מגיע לכל מה שאתם נושאים, ומחפשים דרך עדינה אך מובנית לעבוד גם דרך הגוף. בהשוואה לגישות גופניות אחרות ועוצמתיות יותר, היא נחשבת עדינה והדרגתית, ומכבדת את הקצב האישי של כל אדם.

עם זאת, היא איננה מענה לכל מצב. במצבים של מצוקה נפשית חריפה, סיכון ממשי או התמכרות פעילה, נדרש מענה אחר, ואני מפנה לגורמים המתאימים ולעיתים עובד לצד אנשי מקצוע נוספים. חלק מכנות התהליך היא לדעת גם מתי הוא הדרך הנכונה, ומתי לא.

מה אומר המחקר

כאן חשוב לי לדבר בכנות. סקירה שיטתית שבחנה מחקרים על פסיכותרפיה גופנית באופן כללי (רוזנדל ועמיתיו, 2021, שסקרה 18 מחקרים מבוקרים ומעל 1,200 משתתפים) מצאה סימנים מעודדים לשיפור במצוקה נפשית. אבל חשוב לומר הן את הממצאים הקיימים והן את מה שטרם נחקר: המחקר הזה עוסק בפסיכותרפיה גופנית ככלל, לא בביוסינתזה עצמה, והראיות הממוקדות דווקא בביוסינתזה עדיין מעטות וראשוניות.

לכן אני נזהר מהבטחות. אני מעדיף להישען על מה שאפשר לראות ולהרגיש בחדר, על ההיגיון של העבודה ועל ההתאמה האישית שלה אליכם, ולא על הבטחת תוצאות.

איך זה משתלב בטיפול, ומה הצעד הבא

ביוסינתזה אינה עולם נפרד. היא אחת הגישות במסגרת פסיכותרפיה גופנית, עולם רחב יותר של עבודה גוף-נפש, ולעיתים אני משלב בה גם כלים נוספים בהתאם למי שיושב מולי.

אם הדברים מהדהדים בכם, אתם מוזמנים לשיחת היכרות קצרה בטלפון, ללא התחייבות, כדי שנבדוק יחד אם ביוסינתזה היא הדרך המתאימה לכם. אפשר להתקשר או לכתוב בוואטסאפ למספר 050-2296775.