כילד נאמר לי שכדי להתמודד עם החיים צריך להיות חזק. אך מה זה אומר להיות חזק? כילד חשבתי שזה אומר שאצטרך להגן על עצמי מפני אחרים ולא להראות חלש (הבעת חולשה ובכי). לימים נוצר בי שריון, הפגנתי ריחוק כלפי הסביבה מהחשש להיפגע וכשהייתה נוצרת מהומה בב"ס מיד הייתי הופך את ההגנה להתקפה.
לא ידעתי שפה אחרת עד התיכון, כשהתחלתי להתעמל באופן קבוע ולהסתייע בטיפול רגשי למדתי להכיר בעצמי, בפגיעות שבי, כך צעד אחר צעד למדתי איך לדבר ולתעל את הרגשות והמחשבות שלי למקום מפתח יותר.
למדתי להקשיב לביקורת ולקחת אותה למקום בונה, למדתי שלהיות גבר זה קודם להכיר בי ביכולותיי וברצונות הפנימיים שלי ומשם לפעול.
לימים העמקתי והתאהבתי בשפה הטיפולית, למדתי איך לגשת לאנשים, איך לדבר ולפעול מתוך התבוננות עצמית ולא מתוך אינסטינקטים רגשיים ואמוציונאליים.
כמו כן, המסע להכרות עם עצמנו מצריך קילוף שכבות האגו ומההגנות שפיתחנו אלה שמגוננים עלינו ושמהם אנו פועלים.
כדי לייצר בסיס בטוח המונע מהתבוננות והכרה בעצמי נצטרך ללמוד קודם כל להכיר בהגנות, בפחדים, בחוויות שעיצבו את החיים והחשיכו מעט את הפגיעות העצמית.
אני מאמין שאם גבר מרגיש איתות לשינוי חשוב לברר זאת ולהתייעץ ולא לחכות למשבר הבא או להתקף הבא כדי לא להתדרדר ולהישאר שם לבד.
